אירוע גמר זה הטופ של ערבי המוקדמות, הקבוצות הטובות של התקופה מתנקזות לערב על כל הקופה. תחילת הערב הייתה יכולה להיות טובה יותר, אך הסיומת עם משחקי חצי הגמר והגמר החזירו לנו בענק. שמשחקי נוקאאוט מגיעים לפנדלים, שאתה רואה תצוגות שוערים עם פנדלים חלומיים, אתה יודע שאתה במקום הנכון. קבוצת המבוהלים הגיעו לגמר עם מוטיבציית שיא, למעט אירוע מכוער אחד שיטופל, הקבוצה נתנה הכל על הדשא. חניתה גרושקה התחילה את הערב בצורה חלשה, לקח לקבוצה זמן להתאפס על המטרה ומשם זה כבר רץ בצורה חלקה. הקבוצה סיימה את שלב הגביע עם נקודה אחת. מעליהם בטבלה היו 3 קבוצות שלא הפסידו... רעננה של עדי הבכיין שראה את תוצאת ההגרלה עשתה יופי של ערב עם הופעה בגמר ותצוגת שיא של אלדד השוער בשער. גם אצל חניתה השוער דאג לנעול את השער כולל זינוקים מדהימים בפנדלים. אצל הגלבוע שהגיעו עם טל ולירוי ששיחקו באגפים עם לאנדרו, שיפמן וקפצן זה היה כמו קונצרט של מהלכים יפים. עם אפרוחי וולפסון אתה יוצא בהרגשה של טעם מר. מצד אחד הקבוצה מציגה כדורגל התקפי ומעניין ומאידך 2 שחקנים בקבוצה מתמקדים ביריבה , בהקנטה ולא בשמחתם. זה מאכזב, זה ישתנה כי ככה זה לא יכול להיות. ששחקן נפצע אתה מצפה תחילה לבדוק לשלומו, להתנצל (גם אם קרה לא בכוונה) ולא להגיע לויכוח קולני. שאתה כובש שער, אתה צריך לחגוג עם חבריך ולא להיות מורחק על סמול טוק עם שחקני היריבה. הגמר הבטיח וקיים. זכינו לערב מרתק. חניתה מקדישה את זכייתה לחברם רב סרן טל גרושקה , גיבור ישראל.